הריון הוא מצב דיאבטוגני   [ עם נטייה לפתוח סוכרת הריונית ] כלומר עלולה להופיע בו סוכרת קלינית הריונית בנשים שלא סבלו מסוכרת לפני ההיריון וכן עם נטיה להחמרה בנשים הסובלות מסוכרת עוד לפני ההריון [הסובלות לכן מסוכרת טרום-הריונית]. ההריון נחשב דיאבטוגני בשל עלייה בריכוזי גלוקוז ללא עליה מספקת מקבילה ברמות האינסולין לאחר ארוחה.

 

מאזן משק הסוכרים משתנה במשך ההיריון. במהלך שלביו המוקדמים של ההיריון (משלב ההפריה ועד השבועות ה-12 – 14) לא נמצאו שינויים של ממש בריכוז גלוקוז ואינסולין בצום בהשוואה למצב לא הריוני. אם כי במקרים מסויימים בשל הקאות יתר בשליש הראשון בהריון נשים עם סוכרת טרום הריונית עלולות לחוות היפוגליקמיה (ירידה ברמת הסוכר בדם) ולכן יזדקקו לעיתים למנה מופחתת של אינסולין בשל חוסר יכולתן לאכול כפי שהיו מסוגלות לאכול טרם ההריון. רמות הגלוקוז בבוקר מושפעות מקצב ייצור גלוקוז אנדוגני בתוך גוף האישה, אשר מקורו לא באוכל שמגיע מהמעי אלא בעיקר מקורו מהפיכה של גליקוגן ושומנים לגלוקוז בכבד. בנשים בריאות במשקל תקין לא נמצא שוני בייצור גלוקוז על ידי הכבד בשבועות ה-12 – 14 בהשוואה לנשים שאינן בהריון.

 

ככל שההיריון מתקדם, עולות הדרישות המטבוליות של העובר. בשל היכולת המוגבלת של העובר לייצר גלוקוז תלוי העובר באופן בלעדי באספקת הגלוקוז מהמקור האימהי. ככל שההיריון מתקדם מסתמנת ירידה ברמות סוכר בצום למרות עלייה של כ-30% בשחרור גלוקוז על ידי הכבד.ההסבר לירידה זו ברמות גלוקוז הוא שילוב של עלייה בנפח הדם האימהי ומעבר מואץ של גלוקוז מהאם לעובר. בהמשך ההריון ההורמונים שמופרשים בעיקר בשיליה גורמים לתינגוקדת לאינסולין הדבר מגיע לשיא בשבועות ה-34 – 36 בו נצפתה ירידה של 56% ברגישות לאינסולין.

 

בעת ההיריון ישנה רגישות יתר למצבי רעב עם מעבר מהיר ממטבוליזם סוכרים למטבוליזם שומנים. ישנה ירידה מהירה ברמות גלוקוז ובחומצות אמינו ועלייה מהירה ברמות חומצות שומן חופשיות, טריגליצרידים וכולסטרול.וברעב ממושך יותר מופיעה קטנומיה [גופי קטון אשר נובעים מפירוק שומנים ואשר עלולים לגרום לחמצת אצל האם ובריכוז גבוה עלולים לפגוע גם בעובר].

 

סוכרת מופיעה או מלווה כ-3% - 5% מכלל הנשים ההרות במדינת ישראל, שבה יולדות מדי שנה כ-160,000 נשים. מדובר בכ-7000-8000 הריונות שמהלכם מסובך על ידי הסוכרת. סוכרת על שני סוגיה העיקריים (טרום-הריונית והריונית) עלולה לגרום לסיבוכים הן אצל אמהות והן אצל עוברים, בשכיחות גבוהה מהצפוי להריונות ללא סוכרת. אחוז המומים המולדים לאמהות סוכרתיות הסובלות מסוכרת טרום הריונית במידה שאינן מאוזנות היטב לפני ההריון ובשליש הראשון להריון נע בין פי שניים עד פי חמישה גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית ועלול להגיע ל-25% בנשים אשר היו באיזון גרוע ביותר כפי שמתבטא בהמוגלובין מסוכר גבוה (המוגלובין  A1Cגבוה). לנשים הסובלות מסוכרת טרום-הריונית סיבוכים שכיחים יותר, שסיבתם לא נהירה תמיד. אלה כוללים הפלות מוקדמות, לידות מוקדמות, זיהומים בדרכי השתן, ריבוי מי-שפיר ויתר לחץ-דם הריוני. כל הסיבוכים שהוזכרו, נוסף על אחוז גבוה של ניתוחים קיסריים, תורמים לתחלואה אימהית מוגברת בקבוצת נשים זו. מכאן החשיבות בזיהוי מוקדם, בטיפול ובמעקב צמוד, במהלך ההיריון והלידה.

 

איזון קפדני של הסוכרת ברמות גלוקוז של פחות מ-95 מ"ג % בצום ופחות מ-140 מ"ג% שעה אחרי האוכל, או ממוצע כולל של פחות מ-117 מ"ג% על ידי איזון קפדני של דיאטה, הדרכה בפעילות גופנית ובמידת הצורך האינסולין או במקרים מסויימים טיפול תרופתי אחר – מצמצמים מאד את הסיבוכים השונים לרמות דומות לאלה של אוכלוסיית הנשים הלא-סוכרתיות. במרפאת הסוכרת הרב צוותית בהדסה עין כרם בראשותו של פרופ' אוריאל אלחלל אנו מטפלים באם ובעובר המתפתח במגוון הבעיות הקשורות לסוכרת תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בנושא מתוך מגמה ברורה להביא לאם בריאה ועובר בריא בתום תהליך ההריון. הניסיון העצום שנצבר במרפאתנו מאפשר לנו להיות בין המובילים בארץ ובעולם בתחום זה ומרפאתנו מהווה אבן שואבת הן לנשים הרות והן לסטודנטים ולרופאים המגיעים אלינו להשתלמות מהארץ ומהעולם.

 

מקור: ההריון היולדת והלידה בעריכת יוסף שנקר ואוריאל אלחלל (ירושלים, גרפית, 1998)